תפריט
לפני כמה שנים קרה דבר שהסעיר את עולם הפסיכומטרי: המשרד לשוויון חברתי הקים קורס פסיכומטרי אינטרנטי חינמי בניצוחם של לא אחרים מאלעד שוויצר וליאור כהן, שעד כה היו מוכרים לקהל לומדי הפסיכומטרי בזכות ערכות הלמידה העצמית שלהם במסגרת חברת פסיכו.
אני מניח שאין מי שקורא את השורות האלו ולא מכיר או שמע על הקורס של המדינה. מדובר בקורס וידאו חינמי ומקיף שבאמצעותו עשרות אלפי תלמידים למדו לבחינה הפסיכומטרית.
במקרים רבים כשאני מדבר על הקורס של קמפוס מישהו בחדר יספר על חבר או על קרוב משפחה שקיבל ציון מכובד מבלי ללמוד בקורס או להוציא כסף מיותר על הבחינה.
כשאני שומע על מקרה כזה אני חושב לעצמי שזה נפלא, מי שמתאים לו ללמוד לבד ובקצב שלו – כדאי שיעשה זו. אבל השאלה החשובה כשמודדים הצלחה של הליך למידה היא לא מהו התוצר הסופי אלא מה התוצר הסופי ביחס לנקודת ההתחלה. לדוגמה, אם תלמיד שהציון ההתחלתי שלו היה 650 סיים בציון של 700, כנראה שהוא היה יכול להגיע לציון הרבה יותר גבוה לו היה זוכה להדרכה טובה יותר (וחבל).
בתור מורה פרטי אני יכול לספר, שבעקבות עליית הפופולאריות של הקורס של קמפוס מגיעה אלי כמות גדולה יותר של תלמידים משפרי ציון שמרגישים שהם יכלו להוציא יותר לו מישהו היה מסתכל עליהם עושה פרק כלשהו ומסייע להם לאתר חולשות ולהתמודד עמן.
לסיום אומר שיש שלל יתרונות בקורס של קמפוס. אין ספק שהתכנים מצוינים ושהמדריכים של הקורס עושים עבודה מצוינת בהוראת התרגילים, אך אין ספק שעל מנת להגיע בוודאות למקסום היכולת – כדאי להיעזר במדריך אישי שיעזור להגיע לציון הכי גבוה שאפשר.
